מודל רב-מימדי למיניות בריאה – דינה שלו

המאמר פורסם לראשונה במגזין האינטרנטי – גלויה

 

הכל מתחיל בשאלה מה היא בעצם מיניות בריאה. דינה שלו, מנכ"לית העמותה, מסבירה על האתגר שבהגדרת המושג ופורשת מודל הוליסטי וחיובי לחינוך למיניות בריאה.

התשובה לשאלה "מה היא מיניות בריאה" היא לכאורה תשובה פשוטה ולא אמורה להוות אתגר גדול במיוחד. הרי בשנים האחרונות המושג "מיניות בריאה" הוא מושג נוכח ובולט בשדה החינוכי, הטיפולי ובכלל – במרחבי שיח השואפים לאוטונומיה ולידע על הגוף והעצמי.

אבל כשניסינו עמיתותי ואני להמשיג ולהסביר מה היא "מיניות בריאה" גילינו שחסרות לנו המילים, שחסרה לנו הגדרה ברורה. כל פעם מצאנו את עצמנו חוזרות לאותה הנקודה- מה היא לא במקום מה היא כן. העיסוק על דרך השלילה העלה עיסוק בהימנעות ממחלות מין, היעדר אלימות או ניצול מיני וכך הלאה. נראה היה שהעיסוק המרכזי נע סביב השאלה כיצד ניתן לצמצם תופעות שליליות שיכולות לקרות בהקשר של מיניות.

אבל כל זה עדיין לא מספק אינפורמציה למהו הצד החיובי של המושג הזה. היכן הם העונג, האינטימיות, האהבה העצמית? כל אלה נעדרו פעמים רבות מתכניות החינוך השונות.

 

המודל של הנסל ופורטנברי
כדי להבין מהי מיניות בריאה צריך להבין שמיניות משפיעה על כל תחום מתחומי החיים שלנו. היא אינה חלק נפרד, חלק אחר מההוויה האנושית, אלא שזורה באספקטים השונים בחיינו ובאה לידי ביטוי בנקודות ובצורות רבות, לפעמים כמרכיב מרכזי ולפעמים כמרכיב משני מאותה הוויה.

אחד המחקרים שניסו להגדיר מהי מיניות בריאה, הוא מחקרם של דבון הנסל ודניס פורטנברי משנת 2012. הנסל ופורטנברי בנו מודל רב מימדי לחינוך למיניות בריאה. דרך המודל אפשר לזהות ארבעה מרכיבים, או אתגרים, המשפיעים על ההתפתחות המינית, כשההתפתחות המינית היא אחד האתגרים אם לא האתגר הכי משמעותי שמתבגרים מתעסקים בו.

 

1. התפתחות גופנית
המרכיב הראשון הוא התפתחות גופנית: ההתפתחות הגופנית היא מרכיב מאוד בולט בהתפתחות המינית. בגיל ההתבגרות הגוף משתנה, שינויים שלעיתים קרובות לא עוברים בצורה החלקה ביותר בלשון המעטה. בציר המתמקד במרכיב זה, מיניות בריאה תוגדר כהתפתחות מינית גופנית תקינה, היכרות עם איברי המין, היכולת לחוש עונג והיעדר כאב במגע מיני

2. מרכיב קוגנטיבי
המרכיב השני הוא ההתפתחות הקוגניטיבית: מרכיב זה מתייחס ליכולת החשיבה המופשטת והבנת תהליכים מורכבים. גיל ההתבגרות הוא תקופה שבה מתחילים לפתח יכולות חשיבה מורכבות יותר ויותר, כאלה שלפני כן לא היו אפשריות. כיום אנחנו יודעים שתהליך זה נמשך בעצם עד גיל 24, כשבערך בגיל זה האונה הפרונטלית שאחראית על התהליכים הללו מסייימת להתפתח. ההתפתחות הקוגניטיבית משמעותה הבנת סיבה ותוצאה למעשים, היכולת לדחות סיפוקים, ורכישת חשיבה מופשטת ומורכבת על ערכים ותפיסות מוסריות הנוגעות למין ומיניות.

3. מרכיב רגשי
המרכיב השלישי הוא הרגשי: מדובר במרכיב המהווה אתגר משמעותי בגיל ההתבגרות. דוגמאות למרכיב הרגשי הן תנודות מצבי הרוח, אבל מדובר גם בהרבה יותר מזה: מדובר בתפיסת העצמי והערך העצמי שלי ושל סביבתי, היכולת לחוש אהבה ואמפתיה, משיכה מינית וזהות מינית, דימוי גוף ועוד הרבה דברים משמעותיים וקריטיים לגיבוש העצמי שלנו בכלל והעצמי ה"מיני" בתוך זה.

4. מרכיב חברתי
המרכיב הרביעי והאחרון הוא המרכיב החברתי: זהו מרכיב שמושפע מהתרבות בה אנו חיים וגדלים. הוא כולל בתוכו את החלקים הבינאישיים כמו הרצון והיכולת ליצור קשרים אינטימיים עם אדם אחר, וכן כולל גם את ההתנהגות בהתאם לנורמות חברתיות: החל ממה מקובל חברתית לעשות או לא לעשות במרחב הציבורי והפרטי, ועד מה מותר או אסור מבחינה חוקית. מרכיב זה הוא כאמור גמיש מאוד ומשתנה בין חברה לחברה ואף בין בית לבית, אבל הנקודה המרכזית היא האם יש הבנה של פעולה בתוך הקשר חברתי נורמטיבי וזיהוי מהי נורמה "טובה" ומהי נורמה "רעה". כלומר, מתי יש לנהוג לפי הנורמה ומתי הנורמה היא דבר שראוי לפעול על מנת לשנותה.

הזיהוי של המרכיבים שתוארו קשורה לשאלת ה"איך" מדברים על מיניות. המרכיבים הללו מספקים את הבסיס להבנה באילו צירים יש להתמקד בתשובה לשאלת האיך.

תפיסה הוליסטית של חינוך למיניות בריאה
הלימוד על המיניות שלנו דומה לכל תחום לימוד אחר. כאשר אנחנו לומדים נהיגה לא מלמדים אותנו איך לא לעשות תאונות. מציידים אותנו בכל הכלים לשם נהיגה ותפעול הרכב, התמרורים שצריך להכיר, ועל ידי מידע זה מלמדים אותנו להיות נהגים טובים כך כשנעמוד בפני צורך לקבל החלטה בנהיגה או נצטרך לפעול תחת לחץ נדע לעשות זאת ולהתמיד בכך.

בהתאם, כאשר עוסקים במיניות בריאה לא מספיק להתמקד בציר או במרכיב אחד. לא מספיק להתמקד רק בפיזיולוגיה, רק באהבה ואינטימיות, רק על איך להגיד לא, רק על איך להתגונן מפני מחלות וניצול וכו'. המודל המלא מחייב התייחסות לכלל הצירים ולכלל המרכיבים שנוכחים בהתפתחות המינית שלנו, גופני, קוגנטיבי, רגשי וחברתי.

אם נלמד, ניתן כלים ונייצר מקום ולגיטימציה לשיח על המרכיבים האלו בצורה ישירה וכנה – זה יוביל לתפיסה בריאה וחיובית של מיניות שבתורה תוביל לקבלת החלטות טובה יותר.

יש צורך בתפיסה הוליסטית ורחבה של חינוך למיניות בריאה. היא מתחילה מינקות במסרים שמקבלים בבית, מסרים מילוליים ולא מילוליים, מהחוויות שאנחנו עוברים. יש דברים שאי אפשר ללמוד באופן שכלתני. לפעמים פשוט לומדים דרך חוויותיו של הגוף והנפש עצמם. על ידי שילוב של מתודות, גופים, אנשי חינוך וכמובן – חינוך מבית, אפשר להשיג את המטרה. כמו שאומרים: דרוש כפר שלם כדי לגדל ילד. זה נכון בכל מובן הקשור להתפתחות והרווחה האישית שלו וכל שכן כשזה נוגע למיניות שלו.