ליטל סינקלר-הולצר וחורש אל-עמי.
עריכה | הגר אסף
כן, מעשה האוננות הוא טבעי ושכיח עד מאוד, הן אצל גברים והן אצל נשים, ומופיע כבר בגילאי הינקות והילדות עם גילוי אזורים בגוף שמפיקים תחושות נעימות ומהנות על ידי מגע. למרות טבעיותה, אוננות היא מילה שמעוררת המון מחשבות, תחושות ורגשות, ולכל אדם היא יכולה להיות בעלת משמעויות שונות. זהו עדיין נושא שאותו אופפת שתיקה רבה, מבוכה ואף בושה בחברה, והורים, אנשי חינוך ובני ובנות הנוער עצמן/ם, לא תמיד יודעים כיצד לדבר עליו, עם מי ניתן לדבר עליו ומתי.
האם אוננות היא טבעית וכיצד החברה מתייחסת אליה?
אוננות היא מילה שמעוררת המון מחשבות, תחושות, רגשות. היא יכולה להשפיע על הגוף ועל הנפש אך לכל איש ואישה, נער ונערה, היא יכולה להיות בעלת משמעויות שונות.
מעשה האוננות הוא טבעי ושכיח עד מאוד, הן אצל גברים והן אצל נשים, ומופיע כבר בגילאי הינקות והילדות עם גילוי אזורים בגוף שמפיקים תחושות נעימות ומהנות על ידי מגע. אבל זה עדיין נושא שאותו אופפת שתיקה רבה, מבוכה ואף בושה. הורים, אנשי חינוך ובני ובנות הנוער עצמן/ם, לא תמיד יודעים כיצד לדבר על הנושא, עם מי ניתן לדבר עליו ומתי.

כיצד אוננות תורמת להכרת הגוף והמיניות מגיל ההתבגרות?
אוננות תורמת להכרת הגוף והמיניות מגיל ההתבגרות בכך שהיא מאפשרת לפרט לגלות את גופו, להבין מה נעים ומה מתאים לו, ולקחת אחריות על העונג שלו. החל מגיל ההתבגרות מתעוררות תחושות פיזיות ורגשיות חזקות סביב המיניות, ואוננות היא דרך טבעית ומבורכת לפרוק אותן ולתת להן ממשות. היא מסייעת להכיר את הגוף טוב יותר, לדעת מה מביא לסיפוק, ואינה רק פעולה טכנית לפורקן מיני. בנוסף, אוננות יכולה להוות מענה למתח מיני, נפשי ורגשי, לתחושת שעמום או כדרך להתמודדות עם חשש, חרדה ואף דיכאון, ואינה מהווה תחליף למגע מיני זוגי אלא יכולה להתקיים במקביל אליו.
האוננות היא לא רק פעולה טכנית שמתבצעת לשם הגעה לשיא ופורקן מיני. האוננות היא פעולה שיכולה לעזור לנו להכיר את גופנו טוב יותר, את עצמנו טוב יותר. דרכה ניתן לדעת מה נעים ומה מתאים עבור הגוף שלנו, מה אנו צריכים על מנת להגיע לסיפוק, מה נוח לנו יותר או פחות. אוננות עוזרת לנו להבין ולהפנים שהמיניות שלנו, העונג שלנו, הוא קודם כל באחריותנו. מתוך הבנה זו נוכל גם לתקשר סביב המיניות, להביע את העונג שלנו וגורמי ההנאה שמפעילים אותנו, ולבקש אותם מהפרטנר/ית בסיטואציה המתאימה.
פעולת האוננות, אינה נעשית רק במסגרת צורך מיני לפורקן. האוננות יכולה להוות מענה למתח מיני, נפשי ורגשי, מענה לתחושת שעמום או כדרך להתמודדות עם חשש, חרדה ואף דכאון. חשוב להדגיש כי האוננות אינה 'תחליף' למגע מיני זוגי, ואינה עומדת בסתירה אליו. היא יכולה להתקיים הן ברווקות והן במקביל לזוגיות ולמגע מיני זוגי.
כמה פעמים ביום זה נורמלי? (א׳ תלמיד ט׳ חטיבת היובל)
אין מספר קבוע של פעמים ביום הנחשב 'נורמלי' לאוננות, שכן התדירות משתנה מאוד מאדם לאדם ומושפעת מתחושות אישיות, רגשות ומחשבות. בבואנו לדבר על הנאה מינית ועונג מיני, אנו פוגשים בני ובנות נוער עם תחושות לא פשוטות ורגשות סותרים, ובאופן ספציפי ביחס לאוננות צפות תחושות של בושה, אשמה, הסתרה ומבוכה. לעיתים קרובות, נוער לא קיבל חינוך מיני מיטיב המאפשר חקירה וגילוי אוטונומי של המיניות. קיים גם פער גדול בין בנים לבנות ביחס ללגיטימציה החברתית לעסוק בעונג מיני, כאשר אצל בנות הלגיטימציה פחותה בהרבה. גורמים מסורתיים ודתיים בישראל יכולים להוסיף עוד קומה לתחושות אשמה ובושה.
"איך בנות מאוננות? כאילו, מה צריך לעשות כדי לאונן"? (נ׳ תלמידת כיתה י״א הגימנסיה)
אוננות בקרב בנות דורשת היכרות עם איבר המין הנשי ומגע בו, כאשר המטרה היא לגלות מה נעים ונוח לגוף באופן אישי. בניגוד לבנים, המפגש של בנות עם איבר המין שלהן פחות נגיש פיזיולוגית וחברתית, ולכן נדרשת כוונה, רצון ועשייה אקטיבית כדי להגיע להיכרות והבנה של מה מפיק עונג. בנות רבות מבטאות קושי וניכור סביב איבר המין, אך התנסויות כמו הכנסת טמפון או גביעונית יכולות לעזור להן להרגיש בנוח יותר עם הפות שלהן. חשוב להבין שהעונג הנשי הוא באחריות האישה עצמה, ולא בידי גורם חיצוני. בנוסף, אוננות ללא תוכן פורנוגרפי, תוך שימוש בדמיון ובפנטזיה, מומלצת ליצירת חוויה מחוברת ואישית יותר.
כאמור, הבדל ניכר בין בנות לבנים בנושא זה, הוא העדר לגיטימציה והעדר שיח סביב אוננות נשית ביחס לאוננות של גברים. המציאות הזו משתקפת בתרבות, במדיה ובקרב הנורמות החברתיות שלנו רבתי. כתוצאה מכך, במידה רבה, נוצרה ציפייה שגברים ונערים תמיד ידעו כיצד להביא לידי עונג, שלהם ושל בנות זוגן. מדובר בעצם בהנחת יסוד שמפקידה את העונג הנשי בידי הפרטנרים המיניים שלהן, כאשר זוהי הנחה מוטעית במקרה הטוב ובעייתית מאוד במקרה הרע, שכן היא מעצבת מציאות שבה נשים מפקיעות את גופן ואת העונג של עצמן ומציבות אותם בידי גורם חיצוני להן. זהו סוג של אבסורד, הרי כיצד ייתכן שמישהו אחר ממני ידע מה עושה לי טוב, מה נעים לי ומה נוח לי?
מצב זה משתקף בבירור בסדנאות שאנו מעבירות. אנו פוגשות חוסר יכולת או חוסר רצון לדבר על אוננות נשית, לשאול עליה, לשתף בחוויות הקשורות בזה. רק להגיד את המילה "אוננות" בקבוצה של בנות, מהווה סוג של טריגר בגלל העדר השיח על האוננות והזרות של המושג בחייהן, ומעורר את בנות הנוער לחשוב על החוויות והתחושות הגופניות שלהן, גם אם הן לא מדוברות.
אצל בנים, אנחנו פוגשות רצון רב מאוד לנרמול של פעולת האוננות: האם המעשה הזה בכלל נורמלי? כמה זה יותר מדי? האם זה יפגע בתפקוד המיני שלי בעתיד? בנים גם מתמודדים עם תחושה ש"אין לי שליטה, שהמתח המיני הזה 'גדול עלי' ואני חייב לתת לו ביטוי, פורקן, ושהוא לא תמיד בשליטתי". נערים רבים מבטאים תחושות של הלקאה עצמית ורגשות אשם – בין אם בהקשר של תפיסות מסורתיות ודתיות שמתייחסות לנושא האוננות כדבר פסול, בזוי, כחטא. (הדבר נכון גם לגבי בנות מסוימות, אך ההתמודדות הזו בולטת בקרב בנים, ייתכן שבגלל העיסוק היותר שכיח בנושא וכן בעקבות האיסור הדתי המפורש על אוננות.)
נקודה נוספת ומהותית מבחינה רגשית ובכלל, מבחינת עיצוב ההקשר למעשה האוננות ולעונג מיני עצמי – האם האוננות נעשית מול פורנו או לא. התכנים הפורנוגרפיים הקיימים כיום ברשת, הם רבים מספור ונגישים לכל אחת ואחד. קשה למצוא בימינו נער או נערה שלא נחשפו בדרך זו או אחרת לפורנוגרפיה. רבים משתמשים בתכנים אלו על מנת להביא לידי גירוי מיני או להגבירו, ומעשה של סיפוק עצמי אל מול הוויזואליה הפורנוגרפית הוא עניין שבשגרה. קשה לדמיין מצב שבו האוננות ביום-יום נעשית ללא צפייה בפורנו, אך דבר זה לחלוטין אפשרי ואף מומלץ.
במפגש עם בני ובנות הנוער, אנו מעלות את האפשרות לנסות ולאונן ללא מסך, על ידי שימוש בדמיון ובכוח הפנטזיה שלנו בלבד. בגלל שכיחות התכנים הפורנוגרפיים והימצאותם כמעט בכל מקום, לרוב נקבל תגובות מגחכות למשמע ההצעה שאפשר ואף רצוי לאונן ללא צפיה בפורנו. אי אפשר להתפלא על תגובות שכאלה וגם לא ניתן להאשים את מי שמגיבות/ים כך. אבל, האמירה הזו חשובה וחיונית דווקא לאור המציאות הנוכחית. אוננות ללא תוכן פורנוגרפי דורשת זה השקעה מסוג אחר, אימון והפעלה של שריר הפנטזיה והדמיון שיש לכל אחד ואחת מאיתנו. התנסות שכזו, לא רק שיכולה לייצר חווית אוננות מיטיבה יותר, מחוברת יותר, פחות ריקנית, אלא שהיא במובנים רבים חוויה שנעשית במרחב חופשי ומאפשר הרבה יותר – אין תוכן שנכפה על העונג, אין התניות, תמונות ותפיסות מסוימות של איך ומה צריך לעשות או להיות. המרחב נשמר כמרחב פרטי ואישי, שבו ישנה התערבות מינימלית של גורמים חיצוניים.
רוצה שנגיע להעביר סדנא על מיניות בריאה במסגרת שלך?
