כותבות: ליטל סינקלר וחורש אל-עמי
מאמר דעה זה יעסוק בשיקולים הייחודים בבחירת אמצעי מניעה לנשים השומרות על דיני טהרת המשפחה. הדברים מתייחסים כמובן לזוגות שבחרו למנוע הריון, והוא אינו הולך להתייחס לבסיס ההלכתי של אמצעי המניעה ואינו מתיימר להוות מקור לפסיקת הלכה או סימוכין הלכתי בנושא.
בחירת אמצעי מניעה באופן כללי הינה החלטה שכוללת בתוכה לא מעט שיקולים שמשקפים את ערכי הזוג בנקודה בה הם נמצאים. בין השיקולים: נוחות בזמן שימוש, עלות כספית, פגיעה בסיפוק המיני, החוויה וההנאה המינית, ספונטניות, אקולוגיה, בריאות וכמובן הלכה.
לאישה המקפידה על טהרת המשפחה, עלולים להתווסף פרמטרים נוספים לשיקול שלה בבחירת אמצעי מניעה, כגון – צמצום מקסימלי של זמן הנידה, גמישות ביכולת הארכת תקופת הטהרה ועוד.
תקופת האירוסין וההכנה לקראת חיי הנישואין, מאופיינת בעומס רב ועלולה להביא לידי לחץ שאינו מאפשר את הזמן או הפניות שרצוי שיהיו בבחירת אמצעי המניעה הנכונים לזוג. יתר על כך, נשים דתיות לעיתים אינן חשופות לידע רב הקשור בחיי האישות ובמיניות עד לרגע אירוסיהן וההכנות לחתונה. בחברה הדתית, שיח גלוי וישיר על מיניות ועל יחסי מין לרוב איננו "שייך" לתקופת הרווקות, אלא לתקופת ההכנה לקראת הקידושין, המהווים בפועל את התוקף ההלכתי לזוגיות כדת משה וישראל וההיתר לקיום יחסי אישות. המעמד שאמור להכין את הכלות לקראת מימוש המיניות בחיי הנישואין שלהן, הוא הדרכת הכלות טרום החתונה. אולם, אין אחידות בין מדריכה למדריכה, ולעיתים הידע יתמקד אך ורק בדיני טהרת המשפחה ולא ביחסי המין, גופה של האישה או בשיקולים המחברים בין עולם ההלכה לעולם המיניות ומימושה. כמובן שישנן כלות שזוכות בהדרכה מעמיקה ורחבה, שאינה מגבילה עצמה לממד ההלכתי בלבד ושאינה מתעלמת מהיבטים כמו הנאה ועונג גופניים, תכנון ילודה ובניית משפחה, אישות ועונה וכן – היכרות עם הגוף ועם אמצעי המניעה האפשריים לאישה שומרת ההלכה.
יש להדגיש שישנו הבדל גדול בין כלה צעירה, השוקלת שימוש באמצעי מניעה לראשונה לשם מניעת הריון בתחילת הנישואין או לשם הימנעות מ"חופת נידה", לבין אישה המצויה בשגרת חיי הנישואין ובמימוש יחסי האישות. שיקולים שונים עולים בתקופות שונות בחייה של האישה, ובחירה שהתאימה ברגע מסוים ובמסגרת הקשר מסוים, לא בהכרח תהייה הבחירה המתאימה ברגע אחר.
מטרת מאמר זה לעמוד כעזר אפשרי עבורך, כאישה שומרת הלכה אשר ברצונה לקיים את ההלכות השונות במקביל לרצונה למניעת הריון. אנו מקוות כי התוכן המוצע יעניק לך כלים לעצמאות ולעבודה עם הגוף על מנת לממש את הרצון האישי, בחירתך הפרטית, וכן הבחירה המשותפת שלכם כזוג.
אמצעי מניעה הורמונליים
כאמור, רוב הנשים הדתיות עומדות בפני בחירת אמצעי מניעה רק לקראת חתונתן, ובמקרים רבים הבחירה שלהן תהיה גלולות הורמונליות. זהו אמצעי מניעה פופולרי מאוד בקרב נשים דתיות (ולא רק. גם בקרב החברה החילונית מדובר באמצעי פופולרי מאוד) והסיבות לכך מגוונות ושונות.
מבחינה הלכתית, זוהי אפשרות שנחשבת 'עדיפה' מבחינות רבות. הכלל המנחה את התעדוף ההלכתי, הוא שככל שקיום יחסי המין עם או בלי אמצעי המניעה נשאר דומה ל'מקור' – כלומר, לפיזיות ולתחושה של קיום יחסי המין ללא אמצעי מניעה – כך הוא יותר מותר. ככל שאמצעי המניעה משנה את צורת קיום יחסי המין, ובפרט את מקום הוצאת הזרע, כך הוא יותר אסור (ביחס לאיסור הוצאת זרע לבטלה. עם זאת, חשוב להדגיש שיש מנעד הלכתי רחב מאוד בכל הנוגע לאמצעי מניעה וישנן אפשרויות בחירה מרובות לנשים דתיות במרחב זה). בהתאם לקו מנחה זה, נתפסות הגלולות כאמצעי הלכתי מועדף שכן לכאורה הן אינן משפיעות כלל על ההתנהלות הפיזית של יחסי המין ושל חוויתם, וכן הן מוודאות את שמירתו של האיסור על הוצאת הזרע. אולם, התעדוף שלהן אינו חד משמעי וכיום ניתן למצוא דעות שונות ומנוגדות סביב מעמדן ההלכתי של הגלולות, שנובעות בעיקר מהשפעתן הפיזית הפוטנציאלית על גוף ונפש האישה [ועל כך יורחב עוד בהמשך].
הגלולות מכילות הורמונים הגורמים למניעת ביוץ (שחרור ביצית מהשחלה), לעיבוי הפרשות צוואר הרחם ולדיקוק רירית הרחם. ישנם שני סוגים של גלולות: גלולות משולבות המכילות אסטרוגן ופרוגסטרון וגלולות המכילות פרוגסטרון בלבד. הגלולות ניתנות במרשם בלבד ויש להיוועץ ברופא/ת נשים על מנת להבין איזה סוג גלולות מההיצע הקיים הוא המתאים ביותר עבורך. [לקריאה בהרחבה על גלולות למניעת הריון באתר]
הנובה-רינג היא טבעת גמישה, שקופה בקוטר 54 מ"מ המוחדרת לנרתיק על ידי האישה המכילה הורמונים (אסטרוגן ופרוגסטרון) במינון נמוך יחסית. הטבעת משחררת את ההורמון באופן מבוקר במשך שלושה שבועות (שלאחריהן יש הפסקה של שבוע ואז התחלה של סבב חדש). בדומה לגלולות הטבעת מונעת הריון בכך שהיא מונעת ביוץ, מעבה את ריר צוואר הרחם ומדקקת את רירית הרחם בעקבות ההורמונים המופרשים. [לקריאה בהרחבה על טבעת וגינלית באתר]
מדבקת אוורה היא מדבקה דקה ומרובעת, המודבקת לעור ומשחררת מינונים נמוכים של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון לתוך מערכת הדם דרך העור. המדבקה, בדומה לגלולות למניעת הריון, מונעת ביוץ כל עוד נעשה בה שימוש כראוי. [לקריאה בהרחבה על מדבקות למניעת הריון באתר]
זריקה המכילה פרגסטרון הניתנת לאישה אחת לשנים עשר שבועות. הזריקה מונעת ביוץ, מעבה את ריר צוואר הרחם ומדקקת את רירית הרחם. הזריקה מתאימה לנשים שלא יכולות להשתמש באמצעי מניעה משולבים (פרוגסטרון ואסטרוגן) ולנשים שאינם מעוניינות באמצעי יומיומי. קיימות בארץ שתי זריקות: דפו פרוורה וסיאנה. [לקריאה בהרחבה על זריקה למניעת הריון באתר]
מבחינת אופן השימוש והיעילות אמצעי מניעה אלו זהים מאוד לגלולות. אך שונים במעט בתופעות הלוואי, באופן ספיגת ההורמונים וגם במיומנות הנדרשת לשימוש. לדוגמא, הנובה-רינג מצריכה מידת נוחות רבה של עיסוק בגוף ובנרתיק. עוד על אמצעים אלו ונוספים, ניתן לקרוא בהרחבה באתר שלנו.
אמצעי מניעה הורמונליים ומעמד החתונה
הכלה הדתיה הממוצעת תשמע על הגלולות מהסביבה הקרובה שלה ואף ממדריכת הכלות שלה, שלא תמיד תציג בפניה את כל מגוון אופציות המניעה האפשריות. גם בפגישה אצל הרופא/ה נשים, האופציה של גלולות הורמונליות היא כמעט היחידה שתעלה על השולחן. וזאת, ככלל, לאור הקונצנזוס בעולם הרפואה המודרני-מערבי סביב יעילות הגלולות, קלות חוויית השימוש, הנגישות הגבוהה וכך הלאה.
מבחינת הלכות נידה עבור כלה בחתונתה, אמצעי מניעה הורמונלי הוא אכן אמצעי המניעה שעונה בצורה הרחבה ביותר על הצרכים ההלכתיים הקשורים בחתונה עצמה: בדיקת 7 נקיים, טבילה במקווה והימנעות מחופת נידה.
תאריך החתונה נקבע לרוב על פי שיקולים כגון מקום פנוי באולם, לו"ז של בני הזוג וכו'. על מנת למנוע סיטואציה של חופת נידה, הכלה צריכה "לסדר" את המחזור שלה לקראת החתונה כדי שלא תיאסר סביב ליל הכלולות והימים הראשונים לאחר מכן. הצורך ההלכתי הוא לשמור על האפשרות לקיום יחסי מין מלאים ללא חשש או ספק הלכתי. בנוסף, הכלה עושה בדיקת טהרה 7 ימים לפני מועד טבילת המקווה, שמתקיים עד כ-4 ימים לפני החתונה; גם פה, הגלולות/נובהרינג/מדבקות מאפשרות לשלוט על המחזור כך שהכלה לא תראה דימום כשבוע וחצי קודם חתונתה (דימום שעלול לאסור אותה לבעלה). הגלולות (או אמצעי הורמונלי אחר) מאפשרות לכלה לתכנן את מועד הגעת הווסת כך שהיא יכולה לבצע את בדיקת הטהרה והטבילה, ולהגיע למועד החופה ללא חשש של דימום.
ישנן גלולות ייעודיות להסדרת הווסת שניתן לקחת לפני החתונה ולא להמשיך בנטילה רציפה לאחריה. נשים שלא מעוניינות להתחיל ליטול גלולות למניעת הריון באופן קבוע לקראת חתונתן, יכולות לבחור באפשרות של 'פרימולט נור', גלולות שדוחות את הדימום הווסתי, לשם מניעת 'חופת נידה' והסדרת הווסת בהתאם. גלולות אלו מכילות פרוגסטרון בנגזרת סינטטית, ונלקחות על פי הוראות הרופא.ה – מבחינת תזמון ומינון ביום. פתרון זה, כאמור, יכול להיות טוב לנשים המבקשות לדחות וסת, אך חשוב להדגיש שגלולה זו איננה מונעת הריון, ואיננה מיועדת לשם כך.
נקודה נוספת וחשובה מאוד היא שבדרך כלל מדובר בקיום יחסי המין הראשונים של החתן והכלה; הם זקוקים לנחת, תחושת ביטחון וזמן כדי להתנסות ולחקור את המרחב הזה לראשונה בחייהם. היעילות של אמצעי המניעה ההורמונליים (גם בשימוש טיפוסי) היא מבין הגבוהות ביותר. דבר זה מגביר את תחושת הביטחון במוגנות של אמצעי המניעה, ומאפשר להתרכז ולהתכוונן למרחב המיני, לעונג והנאה. יכולת הזמינות, הגמישות והספונטניות שאמצעי המניעה מאפשרים הוא משמעותי ובעל ערך לשלב זה.
אמצעי מניעה הורמונליים ושגרה זוגית
אמצעי המניעה ההורמונליים ככלל, והגלולות בפרט (בגלל אופיין וצורת הנטילה שלהן), מאפשרים כאמור מידה רבה של שליטה בווסת. על כן, הם מתאימים גם לשגרת חיי אישות וטהרת המשפחה. ביכולתה של האישה 'לשחק' עם זמני הווסת שלה ולהתאימם עבור צרכיה מבחינת שמירה על דיני הנידה לצד שמירה על חיי הזוגיות והמיניות שלה. השימוש באמצעי מניעה הורמונליים מאפשר "לדלג" על ווסתות, לחבר חפיסות/נובהרינג/מדבקות, כך שתקופת הנידה יכולה להצטמצם משמעותית, והזוג חווה כמה שפחות זמן "איסור". ישנם זוגות שהפחתת זמן האיסור הוא עניין קריטי עבורם – אם בעקבות אורח חייהם והשלב בו הם מצויים או אם בגלל בעייתיות הנובעת מ'לוח הזמנים' של מחזורה הטבעי של האישה – ואמצעי המניעה ההורמונליים יכולים לסייע לזוגות אלו.
כדאי להזכיר בעניין זה את המושג ההלכתי של "הכתמות" – שימוש באמצעי מניעה הורמונליים עלול לייצר הפרשות שונות ומיני דימומים קלים גם שלא בעת מועד הדימום המיועד, בעקבות השפעת ההורמונים על גוף האישה. לא כל כתם אוסר וצר המקום מלהכיל את הדיון ההלכתי בנושא, אך ראוי להכניס עניין זה למערך השיקולים. למשל, במקרה ובחרת לחבר חפיסות גלולות, מדבקות או נובהרינג (כלומר, להשתמש באופן רצוף וללא הפסקה) מומלץ לשים לב מה ההשפעה של החיבור על ההכתמות והדימומים, ולהבין האם הם מתגברים ומתי. עבור נשים מסוימות מומלץ שלא לחבר מעל ל2-3 חפיסות ברצף, ולאפשר לדימום וסתי להגיע, בכדי להמנע מתופעת הכתמים- דימומים כתוצאה מקריסה איטית של רירית הרחם.
לצד היעילות, הנוחות וההתאמה ההלכתית יש להעמיד גם את השיקול של איכות החיים והחוויה המינית. לאמצעי מניעה הורמונליים, ישנם תופעות לוואי משמעותיות המשתנות מאישה לאישה ובין סוגי גלולות שונות: כאבי ראש, יובש נרתיקי, ירידה בחשק המיני, תחושת נפיחות, תנודות במצבי הרוח ועוד. חלק מתופעות לוואי אלו, עלולות להשפיע באופן דרסטי ומהותי על איכות חייה של האישה, על מצבה המנטלי ועל היכולת להנות מיחסי המין עצמם. כאמור בפתיחה למאמר זה, השיקולים העומדים בפני זוג בבחירת אמצעי המניעה המתאים להם, הם רבים ומגוונים, ולפעמים אף יכולים להתנגש. ראוי לבחון בצורה מפוקחת, ביקורתית וכנה את סדר העדיפויות במקרה בו השיקולים אכן מתנגשים. הגלולות למשל יכולות להוות אמצעי מניעה נפלא מבחינה הלכתית ומבחינת 'צרכי' הזוג בשמירתם על דיני הנידה, ובו זמנית להוות גורם שלילי מבחינת איכות חייה ותחושתה הגופנית והמנטלית. במקרה שכזה, כדאי כמובן לחקור ולבדוק אופציה לאמצעי מניעה נוספים.
מנעד ההשפעה והתופעות הוא עצום, ועל כן לכל אישה מציאות שונה ובחירה מתאימה שונה הנכונות לה ורק לה.
התקנים תוך רחמיים
אופציה נוספת בתחילת הדרך וגם בין לידות היא התקן תוך רחמי. ההתקן הוא בבחינת "שגר ושכח" במובן שמדובר בהליך רפואי שנעשה באופן חד-פעמי ובעל יעילות הנפרשת על פני מספר שנים.
התקן קטן העשוי מפלסטיק ומכיל את הורמון הפרוגסטרון המשוחרר באופן מבוקר לאורך השימוש. בקצהו חוט (המשמש להוצאת התקן על ידי הרופא/ה) המוחדר לחלל הרחם על ידי רופא למשך 3-5 שנים (תלוי בסוג). ההתקן מונע הריון באמצעות עצם נוכחותו ברחם שמפריע להשתרשות הריון. כמו כן ההורמונים גורמים לדילול הפרשות צוואר הרחם ומדקקים את רירית הרחם מה שמקשה על הזרע לחדור וכן להריון להשתרש.
ההתקן ההורמונלי לרוב מייצר דימומים קלים וקצרים מאוד, ואפילו אל וסת. מצב של אל-וסת הוא מצב שבו הווסת חדלה לגמרי והאישה אינה חווה את הדימום ה'מוכר' בכל חודש. דבר זה משמעותי עבור הנשים שרוצות "לדלג" מעל וסתות, ולאפשר כמה שיותר זמן טהרה יחד. יש לקחת בחשבון שלהתקן תוך רחמי הורמונלי ישנן תופעות לוואי בדומה לשאר אמצעי המניעה ההורמונליים. אולם, בעקבות המינון הנמוך ואופן ספיגת ההורמון, מדובר בתופעות מועטות יחסית בהשוואה לגלולות או אמצעים הורמונליים אחרים. תקופת תחילת השימוש (החודשים הראשונים) יכולה להיות מלווה בהכתמות ספורדיות. [לקריאה בהרחבה על התקן הורמונלי באתר]
התקן קטן המכיל נחושת ובקצהו חוט (המשמש להוצאת התקן על ידי הרופא/ה) המוחדר לחלל הרחם על ידי רופא/ה למשך 5-7 שנים (תלוי בסוג). ההתקן מונע הריון באמצעות עצם נוכחותו ברחם שמפריע להשתרשות הריון. כמו כן הנחושת שמצויה בהתקן פוגעת בתנועתיות של הזרע ובכך מפריעה לו להגיע לביצית. ההתקן אינו משבש את הפעילות ההורמונלית הטבעית של הגוף.
מבחינת השיקול ההלכתי, ההתקן הלא הורמונלי עלול לגרום לווסת ארוכה וכבדה אצל חלק מן הנשים. דימום שכזה, בידו להשפיע רבות על המרווח הנתון בידי האישה לקיום יחסי מין, אם בכלל, ואף להקשות עליה לקיים את הלכות הטהרה. כאמור, מדובר בתופעת לוואי משתנה בתדירותה כאשר ההתקן עצמו מספק הגנה קבועה, רציפה וארוכת טווח מפני הריון וללא התערבות הורמונלית שעלולה להביא לידי תופעות לוואי לא רצויות. [לקריאה בהרחבה על התקן לא הורמונלי באתר]
אמצעי מניעה לא הורמונליים
מלבד התקן תוך-רחמי שאינו הורמונלי, ישנם אמצעים נוספים העונים על הגדרה זו. האמצעים העיקריים נעים בין אמצעים 'חוצצים' לבין אמצעים 'קוטלים'. כשמם כן הם: האמצעים ה'חוצצים' מספקים חציצה של ממש בין הזרע לבין פתח הנרתיק, בעוד האמצעים ה'קוטלים' מקשים על הישרדותו של הזרע במערכת הרבייה הנשית ואף ממיתים את התא עצמו. באופן כמעט מוחלט, שימוש אידאלי ומושכל באמצעים אלו יעשה באופן משולב, כלומר – על מנת להגדיל את אחוזי היעילות של אמצעי המניעה יש לשלב אמצעי חוצץ ואמצעי קוטל בעת ובעונה אחת.
ישנה מורכבות הלכתית מסוימת סביב אמצעי מניעה חוצצים. לא ניתן למצוא אחידות דעים בין פוסקי ההלכה בנוגע למעמדן ההלכתי ולעדיפותן על פני אמצעים אחרים. אלו בהחלט אמצעים הנמצאים בשימוש על ידי נשים שומרות הלכה, ושחלק מן הפוסקים מתירים, אך כאמור – הסוגיה מצויה במחלוקת. אולם, לא כאן המקום לדון על כך.
כיפת סיליקון רפואי לשימוש רב פעמי המוכנסת על ידי האישה לנרתיק לפני קיום יחסי מין וממוקמת על פתח צוואר הרחם ובשילוב עם קוטל זרע מהווה אמצעי חוצץ בין הזרע לרחם. ישנם כמה סוגים של דיאפרגמות בארץ: דיאפרגמה "קלאסית", דיאפרגמת "קאיה" וכובעון צווארי. הסוגים נבדלים בצורתם ומעט באופן השימוש.
ישנם הרבה סיפורים והשמצות סביב הדיאפרגמה, לעומת אמצעי מניעה אחרים שנחשבים כדאיים יותר. כדאי להכיר, לקרוא ולהתייעץ אודות דיאפרגמה שיעילותה הטיפוסית נעה בין 75%-95%.
מעמדה ההלכתי של הדיאפרגמה אינו אחיד בדיונים ההלכתיים, אך היא בהחלט מצויה בשימוש בקרב נשים דתיות. הדיאפרגמה הייתה אחד האמצעים הראשונים ה'תעשייתיים' למניעת הריון, והיא עושה "קאמבק" במידה רבה בשנים האחרונות בקרב נשים שאינן מעוניינות להשתמש באמצעי מניעה הורמונליים או קבועים מפאת שיקולי בריאות או איכות חיים. [לקריאה בהרחבה על דיאפרגמה באתר]
אמצעי המניעה החוצץ הכי נפוץ והכי נגיש. אולם, מבחינה הלכתית יש מעט מאוד פסיקות המתירות שימוש בו. הדיון ההלכתי על הקונדום הוא סבוך, ובעבר היה נחשב כאמצעי אסור לגמרי, אך בימינו לדיון הצטרפו שיקולים נוספים שהשפיעו עליו והביאו לידי פסיקות שונות.
הקונדום הוא מעטפת דקה ורכה של גומי (לרוב לטקס) המולבשת על הפין, כאשר הוא בזקפה, לפני המגע המיני. מעבר להיותו אמצעי למניעת הריון זהו גם אמצעי המניעה היעיל ביותר למניעת מחלות מין. [לקריאה בהרחבה על קונדום באתר]
אמצעי מניעה לא-הורמונלי, חד פעמי המגיע בצורת ספוגית עגולה המכילה חומר קוטל זרע המוכנסת לנרתיק האישה לפני קיום יחסי מין. קוטל הזרע בספוגית פוגע בתנועתיות הזרע. כמו כן, היא מהווה חוצץ מסויים (אך לא מלא) בין הזרע לצוואר הרחם. בגלל יעילות יחסית נמוכה היא מומלצת יותר כאמצעי מניעה נוסף עם שיטה אחרת (כמו לדוגמא קונדום או שיטת המודעות לפוריות) במידה והאישה מעוניינת באחוזי יעילות גבוהים ממה שהיא מציעה.
הספוגית מזכירה במידת מה את הדיאפרגמה, אך לא מדובר באמצעי מניעה זהה. השינוי העיקרי הוא מידת ההתאמה המדויקת האפשרית בין אמצעי המניעה לבין גופה של האישה הספציפית – עניין קריטי כשמדובר בסיכוי יעילות מבחינת הגנה מפני כניסה להריון. [לקריאה בהרחבה על ספוגית באתר]
פילם למניעת הריון (Vaginal contraceptive film) הוא אמצעי מניעה לא-הורמונלי מקומי. מדובר בדף בגודל של כמה ס"מ העשוי מקוטל זרע. הוא מונע הריון בכך שהוא משמש קוטל זרע הפוגע בתנועה של הזרע וביעילותו וכן מהווה חציצה באמצעות חסימה של צוואר הרחם. כאשר הדף מגיע במגע עם נוזלי הגוף הוא הופך לג'ל שמתקשה. בגלל יעילות יחסית נמוכה הנובעת לרוב מקושי בשימוש הוא מומלץ יותר כאמצעי מניעה נוסף עם שיטה אחרת במידה והאישה מעוניינת באחוזי יעילות גבוהים ממה שהוא מציע. [לקריאה בהרחבה על VCF באתר]
ישנם עוד אמצעי מניעה לא הורמונליים הקיימים כיום. רובם, הם וריאציות אלו ואחרות של קוטלי זרע: פתיליות ונרות, ג'ל, קצף, משחות וכאמור, בצורת הפילם VCF. השימוש בקוטלי זרע יעיל באחוזים גבוהים רק כשמדובר בשילוב לצד אמצעי מניעה אחר: אמצעי חוצץ כדיאפרגמה או קונדום (למרות שחלק מן קוטלי הזרע עלולים לפגוע בקונדום ויש לברר זאת מבעוד מועד) או לצד שיטת המודעות לפוריות.
השמ"פ (שיטת המודעות לפוריות) היא שיטה מבוססת על בדיקה יומיומית של האישה את סימני הפוריות שלה. היא מתבססת על שלושה מרכיבים: 1. חום השחר (חום הגוף ביקיצה בבוקר ורישום שלו בטבלה). 2. מעקב אחר הפרשות מצוואר הרחם המשתנות לאורך המחזור החודשי 3. בדיקה פנימית של צוואר הרחם. באמצעות השיטה האישה יכולה לזהות באלו ימים בדיוק היא פוריה, ומתי היא מסיימת את ימי הפוריות שלה בכל מחזור.
מבחינת מניעת הריון – כל עוד האישה נחשבת פוריה, היא משתמשת ב-2 אמצעי מניעה (קוטל+חוצץ). על פי כללי השיטה, ומיום שכבר מוגדרת כלא פוריה במחזור, היא יכולה לקיים יחסי מין ללא אמצעי מניעה כלל.
שיטה זו נהדרת כמובן גם לנשים המבקשות להיכנס להריון, ויכולות לתזמן במדויק את קיום יחסי המין לשם כך. את השיטה מומלץ ללמוד עם מדריכה מוסמכת המספקת גם ליווי והדרכה, ולא להסתפק בקריאה בספר או באינטרנט. שימוש בשיטה ללא הדרכה מוריד משמעותית את יעילותה. [לקריאה בהרחבה על שיטת המודעות לפוריות באתר]
ייתרונות וחסרונות של אמצעי מניעה לא הורמונליים
לאמצעי מניעה לא הורמונליים ישנם יתרונות וחסרונות בהשוואה לעמיתיהם ההורמונליים. יתרונות וחסרונות של השימוש באמצעי לא הורמונלי. מכיוון שמדובר על אמצעים בהם מתודת הפעולה 'חיצונית' למחזורה של האישה ואינה כוללת התערבות בו, אין להם תופעות לוואי גופניות או מנטליות. עצם העובדה שאין כל התערבות בגוף ובמחזור הטבעי של גוף האישה, נתפסת על ידי רבות כיתרון גדול וכנתון בעל משמעות חברתית ואידיאולוגית. בנוסף, אופי הפעולה של אמצעים אלו מאפשרת שליטה מלאה יחסית על אופן השימוש ומועדו.
ככלל, יעילות השימוש הטיפוסית באמצעים לא הורמונליים היא נמוכה יותר. מדובר באמצעים לא קבועים הדורשים 'תפעול' בכל סיטואציה מינית מחדש, ועל כן הם עלולים להשפיע על תחושת הספונטניות והאינטימיות. נוסף על כך, מדובר לפעמים על אמצעים שניתן להרגיש בהם מבחינת החוויה הפיזית של יחסי המין, ועל כן הם יכולים להשפיע על מידת ההנאה והתחושה של מי מבני הזוג. למשל, יכול להיות שהגבר ירגיש בדיאפרגמה בגוף האישה, או שזו תורגש על ידי האישה עצמה בעת קיום היחסים. מבחינת השיקול ההלכתי והרצון להשפיע על זמני הווסת ומועדה – אין בידי אמצעי מניעה לא הורמונליים לענות על הצורך של ניהול זמן הנידה עבור אלו המבקשות זאת לשם קיום הלכות הנידה לצד חיי המין שלהן.
סיכום
לפעמים, המפגש בין חיי ההלכה לבין היבטים אחרים בחיים, כמיניות וחיי זוגיות, עלול להיות מאתגר. אולם, בעזרת הפעלת מערכת שיקולים מפוקחת, אישית ומחוברת לעצמך ולגופך, ניתן לפתור חלק מן האתגרים ולנטרל את המתח המצוי בין הרצון לקיום ההלכה לבין רצונות אחרים. הקפדה ושמירה על הלכות נידה וטהרת המשפחה, לא מחייבות ניתוק והתרחקות מן הגוף ומן המיניות שלך, ובטח שאינן מחייבות כניסה להריון – אם אינך חפצה בכך בשעה זו.
במציאות הנוכחית, מגוון אמצעי המניעה הקיימים מאפשרים לך מרחב בחירה והזדמנות ליצירת סדר עדיפויות התואם את מצבך ורצונך ברגע מסוים. התעדוף יכול להשתנות, ואף כמעט בטוח שאכן ישתנה בתקופות שונות בחיים. כפי שהדגשנו כמה פעמים לאורך המאמר, ישנם שיקולים הלכתיים ואישיים רבים ושונים בין שלבי הזוגיות וההתפתחות הפרטית, אלו ישפיעו בתורם על סדר העדיפויות ועל הבחירה באמצעי זה או אחר. הדבר החשוב ביותר, הוא שתהיי מחוברת לעצמך ורצונותייך לאורך תהליך הבחירה, שתפתחי שיח פתוח וכנה עם בן זוגך על הנושא – שכן אחרי הכל – מדובר בבחירה בחיי הזוגיות, ושתעמידי לרשותך את כלל הידע והאפשרויות שאכן קיימות לשם מציאת המתאים והנכון לך.
כאן בשבילך, עמותת 'לדעת – לבחור נכון'.
להעמקה, הרחבה והמשך עיון בנושא אתן מוזמנות לקרוא על אמצעי מניעה באתר שלנו וכן לקרוא מאמרים שונים בבלוג שלנו. לייעוץ פרטני המותאם לצרכייך – אנו נשמח לעמוד לרשותך במרכז הייעוץ שלנו, המאפשר קבלת יעוץ בנושאים הקשורים לבריאות מינית, לרבות שימוש נכון באמצעי מניעה, חשש להריון, התמודדות עם הריון לא מתוכנן וגלולות היום שאחרי.